בלפסט

סיכום

“בלפסט” (2021), סרטו האישי של קנת בראנה, מתרחש בבלפסט של סוף שנות השישים, בתקופה שבה המתיחות הדתית והלאומית בין קתולים לפרוטסטנטים מתפרצת באלימות ומשנה באחת את חיי התושבים. במרכז העלילה עומד באדי, ילד סקרן ושובב בן תשע, שמביט בעולם הסוער סביבו דרך חוויות היומיום שלו: משחקים ברחוב, ביקורים בבית הקולנוע, אהבות ראשונות, בית הספר והחיים במשפחה מלוכדת אך לא נטולת קשיים. באדי גדל בשכונת פועלים שבה כולם מכירים את כולם, אך תחושת הביטחון והקהילתיות נסדקת כאשר הרחובות הופכים לזירת עימותים. לצד הילד עומדת משפחתו: אמו, המכונה “מא”, שמנסה להגן על ילדיה ולהחזיק את הבית גם כשהמציאות הכלכלית והחברתית לוחצת; אביו, “פא”, שנעדר לעיתים קרובות בשל עבודתו באנגליה ונקרע בין פרנסת משפחתו לבין נאמנותו לבית; אחיו הגדול ויל; וסבו וסבתו, שמעניקים לבאדי חום, חוכמה והומור. דרך הקשרים הללו הסרט מציג משפחה אוהבת, אך גם כזו שנאלצת להתמודד עם החלטות קשות ועם האפשרות שהחיים המוכרים לה עומדים להשתנות. הסרט מתאר את הסכסוך בצפון אירלנד מנקודת מבטו התמימה של ילד. באדי אינו מבין במלואם את הגבולות הפוליטיים והדתיים שמעצבים את סביבתו, אך הוא חש היטב את הפחד, הכעס והחשדנות שסביבו. מבחינתו, העולם מורכב בתחילה מחברים, שכנים ומשחקים; בהדרגה הוא מגלה שמבוגרים מנסים להכריע מי שייך למי, מי בטוח ומי מסוכן. הפער בין נקודת מבטו הפשוטה לבין המציאות האלימה מעניק לסיפור את כוחו הרגשי, ולעיתים גם את ההומור שבו. “בלפסט” הוא בראש ובראשונה סיפור התבגרות, אך גם דיוקן של עיר ושל תקופה הנמצאות על סף שינוי בלתי הפיך. בראנה מצלם את השכונה ואת זיכרונות הילדות בשחור-לבן מסוגנן, המבליט את האינטימיות ואת תחושת הזיכרון, ומשלב צבע ברגעים המקושרים לקסם, לדמיון ולאמנות. לצד האלימות והחרדה יש בסרט אהבה עמוקה לקולנוע, לתיאטרון, למוזיקה ולכוחם של סיפורים להעניק מפלט מן המציאות. בלבו של הסרט נמצאים נושאים כמו בית ושייכות, נאמנות למשפחה, המחיר של עקירה והקושי להיפרד מן המקום שבו גדלת. הוא אינו מציג את הסכסוך דרך נאומים פוליטיים, אלא דרך ההשפעה שלו על משפחה אחת ועל ילד שמנסה להבין את העולם. התוצאה היא יצירה נוסטלגית, מצחיקה ומרגשת, שמצליחה להכיר בכאב ההיסטורי בלי לאבד את החום, החמלה והיכולת לצחוק גם ברגעים קשים.