Hideous

סיכום

Hideous (2022) הוא סרט קצר, מוזיקלי וסוריאליסטי בבימויו של יאן גונזלס, שנוצר בשיתוף המוזיקאי אוליבר סים כחלק מהעולם האמנותי של אלבום הבכורה שלו. העלילה מתחילה כהופעה טלוויזיונית שגרתית לכאורה: סים מגיע לתוכנית אירוח כדי לדבר על הקריירה שלו ועל חייו האישיים, אך השיחה מקבלת בהדרגה אופי מטריד, חלומי וגרוטסקי. המרחב הטלוויזיוני המוכר הופך לזירה שבה המציאות, הזיכרון והפנטזיה מתערבבים, והכוכב נאלץ להתמודד עם דמויות ומראות המגלמים את הפחדים והסודות שהוא נושא עמו. סים מגלם גרסה בדיונית של עצמו, ובמרכז הסרט עומדת דמותו הציבורית מול האדם הפגיע שמאחוריה. לצדו מופיעים המנחה והאורחים בתוכנית, ובהם גם ג'ימי סומרוויל, ג'יימי אקס־אקס ופיינטי בלוגון. הדמויות הללו אינן רק חלק מהסיפור, אלא גם מעין נוכחויות סמליות, המערערות את הגבול בין ראיון, וידוי וטקס אפל. הסרט עוסק בזהות קווירית, בושה, סטיגמה, פחד ממחלה ומוות, ובמחיר הרגשי של חשיפה מול קהל. הוא מתייחס גם לחוויית החיים עם HIV ולזיכרון של משבר האיידס, אך עושה זאת דרך אסתטיקה של אימה, קאמפ ופופ צבעוני במקום באמצעות דרמה ריאליסטית ישירה. השירים, העיצוב המוגזם והאווירה התיאטרלית מעניקים ל-Hideous תחושה של קליפ מוזיקלי שהתפתח לסיוט פסיכולוגי. זהו סרט קצר ולא שגרתי, יותר חוויה חזותית ורגשית מעלילה קונבנציונלית, המשלב פגיעוּת אישית עם הומור שחור, חושניות ואימה קווירית.