
Lapse
סיכום
״Lapse״ הוא מותחן פסיכולוגי־מדע־בדיוני המתמקד באדם שמתחיל לחוות פרקי זמן חסרים: רגעים שבהם הוא מאבד את תחושת הרצף, מתעורר במקומות בלתי צפויים ואינו מסוגל להסביר מה עשה בזמן שנעלם. בתחילה נדמה שמדובר בבעיה רפואית או בתוצאה של טראומה, אך ככל שהפערים מתרבים, מתברר שהם קשורים לאירועים מטרידים בחייו ולסודות שאנשים סביבו מעדיפים להשאיר קבורים. במרכז הסרט עומד הגיבור, אדם פגיע ומבולבל המנסה להשיב לעצמו שליטה על חייו ועל זיכרונו. לצדו נמצאת דמות קרובה המשמשת עבורו עוגן רגשי, אך גם מטילה ספק ביכולתו לסמוך על תפיסת המציאות שלו. דמות נוספת, המנסה לחקור את מקור התופעה, מעניקה לסיפור ממד של חקירה ומאלצת את הגיבור להתמודד עם האפשרות שלא כל מה שהוא זוכר אכן התרחש כפי שהוא מאמין. הסרט משתמש באובדן זמן ובזיכרון מקוטע לא רק כמנוע עלילתי, אלא גם כדרך לבחון את הקשר בין זהות, אשמה ואמת. הוא שואל עד כמה הזיכרונות שלנו מגדירים אותנו, ומה קורה כאשר אי־אפשר עוד להבחין בין חוויה אמיתית, הדחקה ופנטזיה. האווירה הקודרת והקצב המדוד מדגישים את תחושת חוסר הביטחון, כשהצופה נדרש, יחד עם הגיבור, להרכיב בהדרגה את התמונה. זהו סרט על הניסיון להיאחז בזהות ובעבר, גם כאשר התודעה עצמה אינה מספקת קרקע יציבה.


