Le Teckel

סיכום

הסרט המוכר בשם Le Teckel הוא למעשה סרטו של טוד סולונדז משנת 2016, ולא יצירה משנת 2027; ייתכן שמדובר בטעות בתאריך או בכותר שטרם פורסמו עליו פרטים מהימנים. במרכז הסרט עומד כלב תחש קטן, שעובר מיד ליד ומשמש כחוט מקשר בין סדרה של סיפורים אנושיים, משונים ומלנכוליים. בכל פרק הוא נכנס לחייהם של אנשים שונים, ומבלי להבין את עולמם הוא הופך לעד שקט לבדידות, לתסכולים ולניסיונות הכושלים שלהם למצוא משמעות או קשר. בין הדמויות המרכזיות נמצאת דון, עובדת במרפאה וטרינרית שמאמצת את הכלב ומנסה להעניק לו בית, אך מתקשה בעצמה להתמודד עם מערכות היחסים בחייה. בהמשך הוא מגיע למשפחה המתמודדת עם מצבו הבריאותי של בנם הצעיר רמי, ילד רגיש וסקרן שהכלב מעניק לו נחמה מסוימת. בהמשך הדרך הוא נקלע לחייו של דייב שמרץ, מרצה מתוסכל לכתיבת תסריטים, שמביט על העולם בשילוב של ציניות, מרירות ורעב להכרה. פרק נוסף מפגיש אותו עם אישה מבוגרת, וסביב כל אחת מן הדמויות נבנה סיפור עצמאי שמאיר צד אחר של הקיום האנושי. כמו ביצירות אחרות של סולונדז, הסרט נע בין קומדיה שחורה, אבסורד ואי־נוחות מכוונת. הכלב התמים לכאורה אינו גיבור במובן הקלאסי, אלא מעין מראה: נוכחותו מדגישה את הפער בין האופן שבו בני אדם מספרים לעצמם את סיפור חייהם לבין ההתנהגות שלהם בפועל. דרך המעברים בין בעלים וסביבות, Le Teckel עוסק בבדידות, במוות, במשפחה, בזיכרון ובכמיהה לחיבה, אך גם באכזריות ובאגואיזם שמסתתרים מאחורי מחוות של אהבה. זהו סרט אפיזודי, יבש ולעיתים פרובוקטיבי, שאינו מבקש להעניק לצופיו נחמה פשוטה או מסר חד־משמעי. במקום זאת הוא מציע דיוקן קודר ומגוחך של אנשים שמנסים, כל אחד בדרכו, להרגיש נחוצים ואהובים. הכלב הקטן מחבר בין הסיפורים, אך דווקא האדישות השקטה שלו מדגישה עד כמה עולמם של בני האדם מסובך, פגיע ולעיתים חסר היגיון.