מקנרו

סיכום

"מקנרו" (2022) הוא סרט תיעודי-ספורט ביוגרפי המתבונן בחייו ובקריירה של ג'ון מקנרו, אחד מטניסאי העל הגדולים, השנויים במחלוקת והמרתקים בתולדות המשחק. מקנרו, שהיה מדורג במקום הראשון בעולם במשך ארבע שנים רצופות, נודע לא רק בזכות הכישרון יוצא הדופן שלו, סגנון המשחק היצירתי והמאבקים הבלתי נשכחים מול יריבים כמו ביורן בורג, אלא גם בזכות מזגו הסוער, ההתפרצויות על המגרש והעימותים המתוקשרים עם שופטים, יריבים והתקשורת. הסרט אינו מסתפק בסקירה כרונולוגית של הישגיו. הוא מציב את מקנרו במרכזו של מסע אישי וזיכרוני, המצולם כולו בשעות הלילה ובאווירה אינטימית ומהורהרת. מול המצלמה הוא חוזר לרגעים המכוננים בחייו, אל פסגות הקריירה ואל המחירים שהיו כרוכים בהן, ומנסה לבחון מחדש את הדימוי הציבורי של “הילד הרע” של הטניס. דרך דבריו נחשפת דמות מורכבת יותר: ספורטאי בעל שאפתנות כמעט בלתי נדלית, אדם רגיש ופגיע, ואיש משפחה שמביט לאחור על הצלחותיו, כעסיו והבחירות שעיצבו אותו. לצד עדותו של מקנרו משולבים קטעי ארכיון נדירים ממשחקים היסטוריים, רגעים בלתי נשכחים ממגרשי הטניס וחומרים מהארכיון הפרטי שלו. אשתו וילדיו משתתפים אף הם ביצירה, ומוסיפים נקודות מבט אישיות על האדם שמאחורי האגדה ועל האופן שבו תהילה, לחץ וציפיות ציבוריות משפיעים על חייו של אדם גם הרחק מהמגרש. בלב הסרט עומדות שאלות על המחיר של מצוינות, על הגבול שבין תשוקה תחרותית לאובדן שליטה, ועל הפער בין האיש הפרטי לבין הדמות שהתקשורת והקהל יצרו סביבו. “מקנרו” עוסק גם בזיכרון וביכולת להתבונן מחדש בעבר, לא רק דרך גביעים וניצחונות אלא גם דרך כישלונות, פצעים וקשרים משפחתיים. התוצאה היא דיוקן קולנועי אישי ומרגש, שמציע מבט מעמיק על אייקון ספורטיבי ועל האדם שמאחורי ההתפרצויות המפורסמות — ולכן עשוי לעניין גם צופים שאינם חובבי טניס מושבעים.