
קבריני
לאחר שהייתה עדה למחלות ועוני בשכונות העוני של ניו יורק, המהגרת האיטלקיה פרנצ'סקה קבריני יוצאת למסע נועז לשכנע את ראש העיר העוין לספק דיור וטיפול רפואי למאות ילדים יתומים.
סיכום
"קבריני" (2024) הוא דרמה היסטורית על חייה של פרנצ'סקה קבריני, נזירה ומהגרת איטלקייה שמגיעה לניו יורק בסוף המאה ה־19 ונחשפת למציאות הקשה של מהגרים איטלקים עניים, ובעיקר של ילדים יתומים וחולים שנותרו ללא בית, טיפול או הגנה. במקום להשלים עם האדישות של הממסד, קבריני יוצאת למאבק ציבורי ופוליטי נועז: היא מנסה לגייס תרומות, להקים מוסדות סיוע ולשכנע את הנהגת העיר ואת הכנסייה להכיר באחריותם כלפי האוכלוסייה המוזנחת. במרכז הסרט עומדת קבריני, המגולמת בידי כריסטיאנה דל'אנה, דמות נחושה, מעשית וכריזמטית, שאמונתה הדתית מתבטאת פחות בהטפה ויותר בפעולה. לצידה פועלות נזירות מרשת המסדר שהקימה, המסייעות לה להתמודד עם מחסור בכסף, התנגדות פוליטית וסכנות יומיומיות. בין הדמויות המשפיעות עליה נמצא הארכיבישוף של ניו יורק, שמצד אחד מכיר בחזונה ומצד אחר חושש מהיקף השאיפות שלה, וכן ראש העיר, שמייצג את הממסד העירוני העוין והמסויג כלפי המהגרים. הסרט מציג גם את הילדים והמשפחות בשכונות העוני, שאינם רק רקע לסיפורה של קבריני אלא הכוח המניע את מאבקה. העלילה נעה בין מסדרונות הכנסייה, משרדי השלטון ורחובותיה הצפופים של ניו יורק, ובונה בהדרגה את המאבק על הזכות לחיים בכבוד. קבריני נדרשת להוכיח שוב ושוב שהיא אינה חולמת תמימה, אלא מנהיגה בעלת יכולת ארגון, תעוזה וכישרון פוליטי. היא מתמודדת לא רק עם עוני, אלא גם עם שנאת זרים, אפליה מגדרית, חשדנות כלפי מהגרים והניסיון של גברים בעלי כוח להגביל את עצמאותה. בלבו של הסרט נמצאות שאלות על חמלה ואחריות חברתית: האם צדקה מספיקה מול עוול ממוסד, ומה נדרש מאדם יחיד כדי לשנות מערכת שלמה? "קבריני" עוסק גם במתח שבין אמונה לבין פעולה, ובמחיר האישי של חזון גדול. זהו סרט על כוחן של קהילה והתמדה, אך גם על האופן שבו דעות קדומות הופכות את המאבק למען אוכלוסיות חלשות למאבק פוליטי. אף שהוא עשוי במתכונת של ביוגרפיה מעוררת השראה, הוא מעניק מקום משמעותי למכשולים הממשיים שניצבו בפני קבריני ומציג אותה כאישה מורכבת, שאפתנית ולעיתים עקשנית, ולא רק כסמל של קדושה.
טריילר
שחקנים




















