TRAP
סיכום
TRAP הוא מותחן פסיכולוגי המתרחש כמעט כולו במהלך ערב אחד, בתוך הופעת פופ ענקית וצבעונית. קופר, אב מסור לכאורה, מביא את בתו המתבגרת ריילי להופעה של כוכבת הפופ האהובה עליה, ליידי רייבן. האווירה בתחילה חגיגית ותמימה, אך בהדרגה קופר מבחין בנוכחות חריגה של שוטרים, אנשי ביטחון וסוכנים סמויים. הוא מגלה שהמשטרה הקיפה את האולם כחלק ממבצע מתוחכם ללכידתו של רוצח סדרתי מסוכן, המכונה “הקצב”. מכאן הופך הערב המשפחתי למאבק הישרדות מתוחכם. קופר נדרש לשמור על חזות רגועה מול בתו, ליהנות מההופעה ולהגן עליה, ובו בזמן להבין מי מפעיל את המלכודת, כיצד ניתן להיחלץ ממנה ועד כמה אפשר לבטוח באנשים סביבו. ריילי משמשת עבורו עוגן רגשי, אך גם מביאה איתה את הסקרנות, התמימות והחושים החדים של בת עשרה. ליידי רייבן, הנוכחת במרכז המופע, מקבלת תפקיד משמעותי יותר מזה של כוכבת במה בלבד, ואילו אנשי אכיפת החוק מייצגים מערכת סבלנית, מחושבת ומאיימת שסוגרת בהדרגה על החשוד. הסרט נשען על ניגוד בין המרחב הציבורי והראוותני של מופע פופ לבין עולם פנימי של סודות, חרדה וזהויות כפולות. הוא עוסק בפער שבין התדמית שאדם מציג למשפחתו ולחברה לבין הצדדים שהוא מסתיר, ובשאלה עד כמה הורות, אהבה ונאמנות מסוגלות לדחוק הצדה אמת מטרידה. במקביל, TRAP מתבונן בתרבות של הופעות, מעריצים ומעקב: קהל עצום מתכנס כדי לצפות בכוכבת, אך בה בעת כולם צופים בכולם, מצלמים, מנתחים ומנסים לזהות סימנים מחשידים. הבמאי מ. נייט שיאמאלן בונה את המתח מתוך סיטואציה מוגבלת יחסית, ומנצל את המעברים בין שירים, מסדרונות, חדרי שירות ואזורים מאחורי הקלעים כדי ליצור תחושה של מבוך חי. התוצאה היא סרט קצבי, מסוגנן ולעיתים אירוני, שמערב מתח משטרתי עם דרמה משפחתית ועם עיסוק בשאלות של שליטה, הופעה והסתרה. കേന്ദ്ര הסרט אינו רק השאלה אם המלכודת תצליח, אלא גם כמה זמן אפשר להמשיך לשחק תפקיד לפני שהמציאות מתחילה לחדור מבעד למסכה.
